חדשות הספריה מרץ 2014

קוראים יקרים שלום רב,

אנו מקדישים את חדשות הספריה לאישה שהייתה יקרה לכולנו – זהבה ארליך זיכרונה לברכה, שנפטרה ביום ראשון ה- 16 לפברואר 2014 לאחר מאבק במחלה קשה. זהבה עבדה בספריה כ-28 שנים, מתוכם ניצחה כספרנית ראשית על מחלקות הספרנות, ההשאלה והפקת הספרים בהצלחה כבירה למעלה מ-6 שנים.

אין אחד שלא שותף לדעה שזהבה הייתה תמיד אדיבה, סבלנית, מאירת פנים וחייכנית וסייעה לכל הזקוק לה בנועם, במקצועיות ובאכפתיות רבה. גם בימיה האחרונים ממיטת חוליה, עשתה זהבה ככל יכולתה לעזור, לייעץ ולהיות שותפה והכל למען הקוראים והעובדים שהיו יקרים לה עד מאוד.

זהבה פעלה מתוך שליחות, עשתה את כל האפשרי והביסה לרוב את הבלתי אפשרי, הכל בכדי להעניק למנויים את השירות הטוב ביותר שניתן, מתוך הבנה אמיתית לחשיבות הספריה בחייהם.

אנו כותבים מילים אלו בקושי רב. זהבה יקרה! סוריאליסטי עבורנו המצב שאינך איתנו. כאילו נסעת לך לחופשה ואת צפויה לחזור בכל רגע, עם צחוקך המתגלגל, קולך הנעים וחיוכך החם. נגעת בליבו של כל אחד ואחת מאיתנו ואנו כולנו שולחים לך אהבה, חום וים געגועים.

ברצוננו לשתף את כל הקוראים בקטע מתוך מכתבו של המנוי שמוליק זוהר, שמבטא את יחסם של אלפי קוראים לזהבה היקרה, שכבר איננה עמנו עוד:
הקול הידידותי / שמוליק זוהר 
הקול הידידותי הזה שתמיד מבשר שיחה נעימה וקולחת.
הקול הזה עם שביבי הצחוק והידע הרחב בענייני ספרים וספריה.
הקול הזה הסופג ממני בהבנה את התלונות על פגמים בהדפסה, הקלטה, ספרים או קריינים.
הקול הזה המצטרף אלי בשמחה להתפעלות על ספר או קריינים מצוינים.
הקול הזה שאיתו אני מרגיש ממש חובה לדבר על חוויית קריאת ספר כלשהוא...
הקול החביב הזה חביב עלי ביותר.
יש לי בעיה עם הקול הזה... 
אני חייב להתאפק שלא להתקשר אליו יום יום, כדי לא להפוך למטרד... 
הקול הזה הוא בשבילי "זהבה מהספריה".

הספריה המרכזית לעיוורים מרכינה ראש ומשתתפת בצער המשפחה והקרובים.

יהי זכרה ברוך.