מיוון לבירקנאו - המרד של עובדי המשרפות

"אני לא סופר ולא משורר, אבל נדמה לי שאם משווים את זה ליצירה הידועה של דאנטה, התופת שלו היא לא יותר מסיפורי מעשיות לילדים... תארו לעצמכם את התמונה... שמים אפלים, כמעט שחורים, להבות שמגיעות לגובה חמישה או שישה מטרים, אנשי הזונדר עם המוטות הארוכים מתנועעים הנה והנה, מרחוק נשמעות יללות ושאגות, ערימות אינסופיות של גוויות בהמתנה לשריפה, עשן סמיך עד מחנק, והריח הבלתי-נסבל של בשר אדם שרוף. העובדה שבאופן כזה או אחר הצלחנו לשמור על שפיות בתנאים שטניים שכאלה היא פלא של ממש". כך מתאר ליאון כהן, אחד מאנשי הזונדרקומנדו המעטים שהצליחו לצאת בחיים מן התופת, את הבורות שבהם אולצו לשרוף את גופות היהודים שהומתו בגז כאשר כבשני הקרמטוריום לא הצליחו לעמוד בעומס. הספר "מיוון לבירקנאו" הוא עדות מצמררת על הסאגה של יהודי סלוניקי במחנות ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, על אנשי הזונדרקומנדו, ועל הניסיון ההרואי שלהם לקחת את גורלם בידיהם, ולהתקומם.