להתראות שם למעלה

השנה היא 1918, והשמועות אומרות שמלחמת העולם הראשונה תיכף מגיעה לסיומה. אלבר מייאר ואדואר פריקור הם שני חברים לנשק שהצליחו בדרך נס לשרוד את אימי המלחמה, אבל רגע לפני הפסקת האש המיוחלת, בשל מזימה צינית של מפקדם, הם יוצאים ממנה בשן ועין. אלבר הלום קרב ואדואר, שהציל את חייו, פצוע קשה: לא די בכך שכדור מרסק את רגלו הימנית, רסיס תועה של פגז מרסק גם את כל החלק התחתון של פניו. כשהם חוזרים לפריז עם פרוץ השלום, מגלים השניים שלאף אחד לא אכפת מהם. צרפת סוגדת למתיה ועסוקה בפולחן הנצחה לאומי של חללי המלחמה, אך מעדיפה לשכוח את אלה ששלחה להילחם ונשארו בחיים. אדואר הוא אמן ומאייר מוכשר. עכשיו כשגם הוא אחד מאלה המכונים "פרצופים שבורים" שממלאים את היבשת כולה, הוא מגייס את כישרונו כדי לזייף את מותו ולחיות במחתרת. אלבר, שחב לו את חייו, הופך ליד ימינו. השניים מחליטים לקרוא תיגר על הכול - על החברה, על המדינה ובעיקר על גל הפטריוטיזם המזויף ששוטף את צרפת. יחד הם רוקמים עוקץ בקנה מידה לאומי, ספקטקולרי, הונאה שהצלחתה עולה על המשוער וכמוה השערורייה שפורצת בעקבותיה.