דף כותר

שלום, אורח

 |   שכחתי סיסמה  |   הרשמה

ילד חוץ הפריט קיים בסל הזמנות הדואר הפריט קיים בשמורים

מחבר: שריפי (שריקי), דורון

פורמטים: פורמט iconUppercase  אותיות גדולות
פורמט iconBraille  ברייל
פורמט iconMP3  ספר שמע
לא מצאת את הפורמט שרצית? לפנייה אלינו לחץ כאן
שפה: עברית
סוגה: אוטוביוגרפיה
הוצאה: מנדלי
שנת הוצאה: 2023
מהדורה: שנייה
קריינות: יחזקאל עודד
אורך: 09:17 שעות / 239 עמודים / 3 כרכים לאותיות גדולות / 5 כרכים לברייל

תקציר הספר:

בגיל עשר וחצי עוזב דורון את ביתו רווי האלימות בקרית שמונה ובעידודה של אחות גדולה הוא עובר לקיבוץ כילד חוץ כדי להיחלץ מעתיד חסר תוחלת. בקיבוץ הוא חווה חוויות קשות. האלימות של אביו מתחלפת באלימות מילולית ופיזית קשה של ילדי הקיבוץ, שאינם מקבלים אותו כאחד משלהם. במשך חמש שנים ארוכות מנשוא הוא חש דחוי, מושפל ומנודה. מילד בעל כושר ביטוי שמפליא לשיר הוא הופך לנער שתקן ומגמגם, את זעמו הוא פורק בוונדליזם חשאי כלפי רכוש הקיבוץ וכלפי הפוגעים בו. השנאה העצמית מכניסה אותו למעגל של הרס בלתי נשלט. נקודת האור הגדולה בחייו הוא יאיר רובין (קויה), מדריך דרמה שפותח חוג בקיבוץ. שם הוא פותח את צוהר ליבו לראשונה בחייו ומבין שעליו לנוס על נפשו. בעזרת אחותו הגדולה, שמבלה אתו חודש ושבוע בזמן החופש הגדול בלימוד יומיומי שקדני, הוא מצליח לעבור את מבחני הכניסה לכפר הנוער הדסים, שם הוא פורח מבחינה לימודית וחברתית וחוזר לשיר לאחר חמש שנות אלם.


 
 
 
 
 

רשימה עם 0 פריטים

     

אולי יעניין אותך לקרוא גם...

גזונדהייט (לבריאות) - מעניק בריאות טובה לך, למערכת הבריאות ולחברה באמצעות שירות רפואי, טיפולים משלימים, הומור ועליצות

פאטץ' אדאמס הוא רופא, מהפכן חברתי, שהקדיש את חייו להענקת טיפול רפואי. פאטץ' הוא מוקיון, גבר בעל פנים רבות, שהקים את מכון גזונטהייט, בית המעניק טיפול רפואי, חינם אין כסף. אדאמס עושה את כל מה שנדרש על מנת לעזור לרפא, בין אם מדובר בחבישת אף אדום של מוקיון כאשר הוא בחברת ילדים חולים, או בהוצאת חולה מוטרד, על מנת להתגלגל אתו במורד הגבעה. בהרצא...

למידע נוסף

חמישים שנה ושנה - פרקי זכרונות

תאור מסכת חייו הענפה של המחבר, מפעילותו בתנועת 'המזרחי', דרך פועלו בהקמת המדינה וכהונתו כח"כ וכשר הדתות. מהספר עולה דמותו של אדם רב פעלים שחייו קודש לאומה.

למידע נוסף

תמונות מבית מבשל השיכר

“התאמצתי לכבוש את הלך הלב. כי הרוך והעדינות העוטפים את הדברים הם רק קליפה דקה ונוצצת הבאה לכפר על העמל, הסבל, החיים והמוות הנתונים ביד־גורל גסה. בעיני הילדוּת, שצפו את הדברים בהיותם, נאצל קורטוב חסד לתמונות, שנחזו עתה שנית בשביל הגיליון. אם נתחלפו לי גדולות בקטנות או להיפך – שר־האמנות הוא ותרן, וקפדנותו של שר־החיים אף היא בשביל המספר עניי...

למידע נוסף

חלומות מזהב

"את הסוף כולם מכירים. בסוף זכיתי בזהב. אבל אף אחד לא מכיר את ההתחלה: היה הייתה ילדה קטנה מראשון לציון, שלא היה לה מושג שיום אחד החישוק שהיא משחקת בו בשביל הכיף יעניק לה ולמדינה שלמה רגעי גאווה שייחרטו בנצח. בדרך למדרגה הכי גבוהה בפודיום באולימפיאדת טוקיו הייתי צריכה לטפס אלף מדרגות ולהתגלגל מאלף מדרגות, ותמיד לקום ולהמשיך לטפס". בספר מלא ...

למידע נוסף