הוראות מדויקות לכתיבת רומן - רומן מראה

הגעתי לעבודה במחסן הספרים מוקדם בבוקר, ומצאתי את אדון לוי, מנמנם... התחלתי להכין את החנות לפתיחה. כשהגיעה השעה נגעתי קלות בכתפו, והבנתי לאימתי שהוא מת... ניסיתי להרים את ראשו, וגופו החליק אל משטח הבטון. לפני הכול צילמתי אותו בטלפון הנייד, עד שפתאום שמתי לב שהוא חי. ראיתי את עיניו עוקבות אחריי מצד לצד. על השולחן מצאתי כתב יד של רומן בשם 'הוראות מדויקות לכתיבת רומן. איזה שם נהדר! אני הייתי צריך לכתוב את הספר הזה! בזמן שחיכיתי לאמבולנס קראתי את הדפים הראשונים בהם הוא חוזה את חיי ואת מותי, ומיהרתי להחביא את כתב היד בתיקי. היה נדמה לי שהוא חייך אליי. ייתכן והבין כבר אז, שאני עומד לחמוס את הרומן הנפלא שלו. הפרמדיקים הצליחו לעורר אותו וביקשו להעבירו לבית החולים. בכניסה לחדר המיון פגשתי את אישתו ושני ילדיו. הם הודו לי על שהצלתי את חייו. לאחר כמה ימים התקשרו לבשר לי שהוא נפטר. בעידודו של מנחה סדנת הכתיבה החלטתי להוציא בכספי את הרומן שלי 'הוראות מדויקות לכתיבת רומן... אישתו תבעה אותי על גנבה ספרותית, ואפילו העלתה רמזים לכך שאני קשור למותו הפתאומי. העורך שערך את כל ספריו העיד ששלח לו במתנה קטע מתוך כתב יד של סיפור בשם הזה. בכתב ההגנה טענתי כי כל הסיפור היה המצאה שלי. אין סופר בשם איתמר לוי. אני המצאתי אותו.