ומסביב הים

אל האי הוא מגיע בינואר. לפני כעשר שנים ביקר שם עם אשתו, אבל הפעם הוא מגיע בגפו, נישא על גבי הזיכרונות הטובים מאז. הדרישות שלו צנועות: בית מגורים קטן, מכונית שתיקח אותו מקצה האי הקטן אל קצהו ושגרה שקטה, מצומצמת, שתאפשר לו, אולי, להתחיל לקום משברו. אבל שבר אחר מקדים ומחבל בתוכניותיו. עוד לפני שהספיק לייצב את עצמו ולהשתחרר מלפיתתם של חלומותיו הרעים, הוא שובר את רגלו בדרך היורדת מאחת הכנסיות הנישאות, ונעשה מוגבל ותלוי בעזרתם של תושבים מקומיים. בפרט הוא נקשר לאחיות קורינה ואנה. אולי כי למראית עין נדמה כי הן שבורות לא פחות ממנו: אנה, האחות הצעירה, מרותקת לכיסא גלגלים, ואילו קורינה, מסיבה שאינה ידועה לאיש, לא מדברת ומתקשרת עם סביבתה בלי מילים. מתוך הזרות המוחלטת השוררת בין השלושה נרקם קשר מחיה וחד-פעמי, ההולך ומתהדק סביב סיפור השבר האישי של כל אחד מהם. באחווה של מי שכבר הותירו מאחוריהם את התקווה להיגאל הם יוצאים לדרך מפותלת של מסעות, תובנות, רגשות ומילים – שסופה יפתיע עד כלות גם אותם עצמם.