תרומת הספריה לחיי העיוור ולקוי הראייה
ראיון עם הגב' גילה להט, בעלת לקות ראייה ומנוייה בספריה
שלום גילה, תוכלי לספר בקצרה על חייך?
"במשך למעלה מ 30 שנה עסקתי בתיאטרון בעיצוב תלבושות. כיום אני פנסיונרית, פרילנסרית ועוסקת באומנות חופשית, כראות עיני. יש לי מגבלת ראייה אך אני לא מוכנה להיכנע לה, או לתת לה להגביל אותי. אני מתמודדת איתה יום יום, כל היום ובהצלחה."
מהי מגבלת הראייה ממנה את סובלת?
"אני כבדת ראייה. על פי חוק, אני מוגדרת כעיוורת כיוון שאני רואה פחות מ10%. כעשר שנים אני חולה במחלת AMD (ניוון רשתית). אומרים שזאת מחלה של קשישים אך אני חליתי בה מוקדם יותר. היום קיים טיפול תרופתי שעוצר או מעכב את המחלה אך בעבר, כשחליתי במחלה, הוא לא היה קיים. כיום אני מקבלת טיפול רפואי המסייע לעכב את תהליך חסימת הראייה.
אני אמנם עדיין רואה, אבל לא מסוגלת לקרוא דפוס רגיל כי מה שנפגע אצלי היא הראייה העדינה: כדי לקרוא אני צריכה להגדיל את הכתב פי כמה, לפחות לגודל של שלושה סנטימטרים ואז העין שלי יכולה לראות. עם זאת, אני יכולה להתמצא בשטח היות והראייה ההיקפית במחלה שלי לא נפגעה. כשאני הולכת ברחוב, אני רואה את הדמויות של האנשים שעוברים אבל אני לא יכולה לזהות אותם."
כיצד שמעת על הספריה?
"אני קוראת אובססיבית מאז ומעולם. תמיד היו לי שני ספרים ביחד, אם לא שלושה – איזה מדע בדיוני ורומן. קריאה זה כמו טבע שני שלי, קריאה מבחינתי זה כמו לשתות מים. בשלב מוקדם מאוד של המחלה שלי התחברתי לעמותה של המחלה (AMD) וחשבתי לעצמי שאהיה לעזר ולמדריכה (עדיין ראיתי ועוד נהגתי) ובצורה זו אתמודד עם המחלה הזו ולא אחכה עד שממש לא אראה. בקבוצה שמעתי מיד על הספריה. ברגע שהתחלתי להתקשות בראייה פניתי אל הספריה בנתניה וביקשתי שישלחו לי ספרים הביתה. לאחר שעברתי מצפון הארץ לתל אביב, התחלתי להגיע מידי פעם לשלוחת הספריה בתל אביב והצטיידתי במספר נכבד של ספרים.
בכלל, הטכנולוגיה של שמיעת הספרים מאוד התפתחה. אם בעבר קיבלתי סט גדול של קלטות על כל ספר, כיום, הכל נמצא כבר על דיסקים וזה כיף גדול. היום, גם אם אני מבקשת ספר שאין לו עותק פנוי, הם צורבים לי במקום וכך אני יכולה לקרוא מה שאני רוצה. אני קוראת בהנאה גדולה והדבר מסב לי תענוג בלתי רגיל."
מה את בדרך כלל קוראת? ספרים לשם הנאה או לימוד?
"אני קוראת ספרים לכיף והם מסבים לי הנאה גדולה מאוד. קודם כל אני קוראת את הספרים של הסופרים הישראלים. לצערי, הם לא יוצאים בתדירות ובמהירות שאני הייתי רוצה שייצאו. אני משתתפת בחוג ספרותי שבמסגרתו נפגשים פעם בחודש עם סופר ודנים בספר שהתבקשנו לקרוא מבעוד מועד. ברוב המקרים, אני לא יכולה להשתתף במידה רבה בדיון כיוון שלא קראתי את הספר. אני קוראת את התקציר שאני מוצאת באינטרנט אבל זה לא מספק. חבל לי שבגלל חוסר תקציב לא כל הספרים מוקלטים בספריה או שעובר פרק זמן ארוך עד אשר מוקלט ספר חדש."
מה משמעות הספריה עבורך?
"בשבילי אישית, ספרות, וכחלק מזה תיאטרון, זה כל החיים. גם בתחום עיצוב תלבושות לתיאטרון את עוסקת בראש ובראשונה בטקסט, במחזה ורק מתוך זה את יוצרת. כל העולם שלי סובב ספרות. אם אני הולכת לאופרה, אז אני אקרא קודם את סיפור העלילה.
אצלי העיסוק בספרים הוא יומיומי, ואני ממש מכורה לו. ההנאה הכי גדולה שלי היא לגמור את מטלות היום ולשמוע ספר מוקלט."
את מהווה דוגמא עבור כל בעל מגבלה – כיצד לא לתת למגבלה לדכא את החיים.
"אני באמת רוצה להוות דוגמא ואני אכן משתדלת להעביר את המסר. ההתמודדות נותנת לי כוח ואני רואה שמי שלא מנסה להתמודד עם מצבו, מפתח התמרמרות ודיכאון. לומר לך את האמת, זה בטח לא נוח. הרבה יותר קל לראות נהדר, או להרכיב משקפי ראייה ולראות בעזרתם (אני לא יכולה להיעזר בהם). כשאת פעילה וחיובית מבחינה נפשית, אז את ממש בסדר ואת יכולה לעשות הכל. חוץ מזה, היום יש המון עזרים לעיוורים, אשר פותחים אפשרויות חדשות שלא היו פעם."
האם יש לך מסר חשוב להעביר אודות הספריה?
"חשוב להביא לידיעת האנשים הרואים את קיום הספריה ואת חשיבותה בחייהם של העיוורים ולקויי הראייה. חשוב שידעו מה זה עיוורון, מה זה כבדי ראייה ומה המשמעויות והקשיים שהם חווים בחיי היום יום. מה החשיבות של הספר בחייהם של העיוורים ועד כמה תרומה כספית לספריה יכולה לסייע ולהוסיף הנאה לחייהם היומיומיים."