ככה

מה הודף את צימוק לעלות באמצע החיים לספינה הפיראטית 'ככה'? מה כופה עליו להיות נתון למרותו האכזרית של צורר קפיטן, להשתתף במסע ההרג והביזה, לשכוח מעצמו ואת עצמו, כמעט עד כדי מחיקה? בנובלה הפראית הזו של דיוויד קאהן, המתרחשת בעת ובעונה אחת כאן ולא כאן, חוברים מרחביו העלומים של הים אל מרחבי הנפש. מסעו הפיראטי של צמוק על ספינת ה'ככה' היא גם מסעו הפיראטי אל נבכי הזיכרון והתודעה, המבקשים למשמע עולם שקרס מבפנים. האם יימצא לו אופק? האם יש גבול למחיר שעליו לשלם?