בוגדת נאמנה

סופיה בת העשר חיה בברית המועצות שלפני מלחמת העולם השנייה. יש לה אבא ואמא, דודים ובני דודים. יום אחד, כשנשות המשפחה והילדים יוצאים מבית המרחץ, הם מגלים שהגברים נעלמו. הם מבינים מיד שהגברים נעצרו על ידי המשטרה החשאית באשמת בגידה במולדת. כבנות משפחה של בוגדים, ברור גם שהנשים הן הבאות בתור. הן ייעצרו והילדים יפוזרו בבתי יתומים. הנשים מחליטות לברוח אל היער, שזמן קצר אחר כך, עם פלישת הצבא הגרמני לברית המועצות, נהפך לזירת קרב בין חיילים גרמנים לפרטיזנים סובייטים. אמה של סופיה נעשית פילגשו של מפקד סובייטי וסופיה נהפכת לילדה-סוכנת בשירות הפרטיזנים. היא לומדת שהגרמנים אמנם רעים, אבל גם הפרטיזנים מסוגלים לאכזריות. ביער, כך מתברר לה, כולם משקרים כדי לשרוד, ולכן גם היא לומדת לשקר – בתחילה לגרמנים ואחר כך לכולם. בתוך מערבולת הבגידות והסכנות שסביבה, סופיה שומרת אמונים לאדם אחד בלבד, לאב שנעלם. היא נחושה בדעתה למצוא אותו בכל מחיר. והמחיר אינו נמוך. נאמנה לאביה, סופיה בוגדת בכל מי שעומד בדרכה אליו. כדי להגיע למידע על מקום הימצאו היא אפילו נהפכת לסוכנת של המשטרה החשאית השנואה. אולם כאשר בסופו של מסע ארוך היא מוצאת אותו, החלום שהניע את חייה מתנפץ לרסיסים.