דרך הרפאים

סתיו 1918, הימים האחרונים של מלחמת העולם הראשונה, "השיגעון הגדול", שבו נטבחו מיליונים מצעירי אירופה במלחמת חפירות חסרת תוחלת. בילי פריור הוא קצין בריטי צעיר שלקה בהלם קרב, אך מתעקש לחזור שוב ושוב אל התופת. הוא מודע היטב לטמטום ולכיעור שבמלחמה, ועם זאת נמשך כבחבלי קסם אל חוויותיה הקיצוניות, אל אכזריותה ואל סכנותיה; אל חדוות ההרס לשמו, אל החום שבאחוות הלוחמים, אל ההרפתקה של מין מזדמן עם נער חווה צרפתי. ד"ר ויליאם ריוורס הוא פסיכיאטר ותיק, המטפל בכישרון, בחמלה ובהבנה עמוקה בבילי ובנפגעים אחרים - כדי להחזירם לשירות כבשר-תותחים בחזית הצרפתית. תוך כדי-כך הוא נזכר בציידי-הגולגלות של מלנזיה, שבחברתם חי ואת תרבותם השבטית חקר בנעוריו. הספר בוחן מפרספקטיבה כפולה זו' של התרבות האירופאית המאבדת עצמה לדעת, ושל תרבות הילידים הנכחדת והולכת, את נטיות ההרס העצמי הטבוע באדם, את הקשר המורכב שבין מין למוות, ובין דיכוי נשים לציוויליזציה הגברית.