האיש שלא פסק לישון

עלילת האיש שלא פסק לישון, הרומן החדש של אהרן אפלפלד, מתרחשת רובה ככולה בארץ ישראל בזמן מלחמת השחרור. כמה נערים ניצלוי שואה קובצו יחד והם בונים טרסות בהרי יהודה, לומדים עברית ומתאמנים לקראת הקרבות שיבואו. אך המשימה הקשה יותר הניצבת בפניהם היא המפגש עם עולמם הפנימי: הזיכרונות הבהירים, הכורח להתמודד עם מה שאירע להם והרצון העז להעניק משמעות לחייהם החדשים. גיבור הרומן, ארוויין-אהרן, שרוי מאז תום המלחמה באירופה בשינה. שינה רצופה, עיקשת, שאינה מרפה ממנו גם כשהוא ער. בשנתו הוא חי את חייו שנחמסו ממנו: הוא פגש את אביו, סופר מודרניסט שנאבק על הביטוי הנכון, ואת אמו, שהורישה לו את רגישותה בדקה. הוא פוגש גם כמה מקרוביו וחוזר לעירו ולאחוזת סבו בהרי הקרפטים. מחוז השינה שאליו נצמד ארווין-אהרן, בן דמותו של הסופר, הוא גם מרחב של הסרת כבלים והשתחררות ממושגים רווחים ומדעות קדומות. זהו אזור דמדומים המשמש עבורו רחם המאפשר לו למות ולהיוולד מחדש. לבסוף, במהלך מדהים ביופיו ובעוצמתו, הוא מחליט, בניגוד לכל הציפיות, ללכת בדרכו של אביו ולהיות סופר. בהאיש שלא פסק לישון מספק לנו אהרן אפלפלד חרך הצצה נדיר לקטעים עלומים בסיפור חייו. אנו מתוודעים כאן לסיפור דיוקנו כאיש צעיר, אמן, בארץ ישראל.